פוסט שמוקדש לתיק, לביטוי אישי, לוואבי סאבי
ולנשים שמסביבנו.
פוסט של אהבה
הפוסט הזה נולד מתיק. תיק יומיומי ופשוט שנתפר כדי להעניק לכם גזרה של תיק.
הרי מי מאיתנו לא צריך תיק ענק כזה שסוחב את הכל איתו?
ומשהו בתיק הזה ובצילומים של מיה אהובתי הזכיר לי את הפילוסופיה היפנית ה וואבי סאבי. הפילוסופיה שמדברת על היופי שבחוסר שלמות ועל היופי שנמצא בכל.
לפני כמה שנים קיבלתי במתנה את הספרון הזה, ששינה את חיי. ממליצה בחום לקרוא את הספר. קצר קולע וברור. ברשימות שלי כתוב לי להמליץ לכם בחום ולהכיר למי שעוד לא מכיר.
פוסט של אהבה
כשאני ראיתי את התמונה הזו יכולתי לשמוע את הצחוק המתגלגל שבוקע ממנה פורץ את הגבולות שלה.
והתיק? הוא תיק. הוא רק סיבה.
וכך שוטטה לה מיה עם המצלמה והנשים דגמנו לה עם חיוך, קצת מופתעות ובהנאה רבה.
כי מי אומר לא למיה?
מיה: הפעם צילמתי קצת אחרת, שונה ממה שאני רגילה אליו ולחלוטין שונה ממה שאני אוהבת לעשות.
בחרתי להסתובב עם התיק הענק הזה ברחוב, אפילו מילאתי אותו בהמון המון אלבומי צילומים גדולים וספרים, והכל נכנס אליו. הוא היה כבר.
לא קל לי לפנות לאנשים זרים ולבקש מהם להצטלם עבורי, לא קל לי לשמוע "לא" ובדיוק בשל כך החלטתי לעשות את זה.
אני אוהבת להתמודד עם דברים שונים שמוציאים אותי לרגע קט מאזור הנוחות שלי.
לקחתי מצלמה ותיק והסתובבתי, היו אכן את אלו שממש ברחו ממני ולחלופין את אלו שהתלהבו כל-כך כמו המוכרת המקסימה מחנות התבלינים האהובה עלי, שמיד סחבה אותי לחנות הסמוכה "מדינת הגמדים", לצלם את מנהלת החנות עם התיק. אני התלהבתי מבובות הילדים והתחלתי למקם את התיק בכל מיני מקומות.
התמונה האהובה עלי ביותר היא דווקא זו שהתיק בה פחות בולט והצופה צריך להתאמץ קצת בכדי למצוא אותו:
זה פוסט על תיק גדול ומכיל.
כבר הרבה שנים אני מעצבת, מייצרת וחושבת על תיקים. כמה גדולים שאני עושה אותם – תמיד נכנסת לקוחה ושואלת אם יש תיקים גדולים. זה אף פעם לא מספיק.
בפוסט הזה רציתי להעניק לכם תיק גדול, כזה שאתם יכולים להנות ממנו וגם להנות לעשות אותו.
תיק שאפשר לקפל ולהכניס לתיק שלנו ולשלוף כשצריך. או מן תיק שכזה שיכיל את כל מה שאנחנו צריכים שיוצאים ליום ארוך. אנחנו, בנות המין היפה נוהגות לסחוב איתנו בתיק הכל. אבל הכל.
התיק הזה מוקדש לכל האנשים שחיים ימים שלמים מחוץ לבית.
אנחנו יוצאים בבוקר, אורזים את עצמנו – ובדרך כלל אם אנחנו בנות המין היפה (בלי הדרה ואפליה רק עם ניסיון של שנים....) אנחנו אורזות את ה כ ל איתנו.
איפור, וסיפור, ומראה, טלפון, ויומן, מחשב, וסוודר, חולצה להחלפה, שתיה, אוכל, כריך....
ואת כל זה צריך להכניס לאן שהוא לא?
אז יאללה לעבודה.
הסבר מפורט על יצירת התיק תקבלו פה
מה צריך?
- בד ג'ינס 1 מטר . תקפידו לקנות ג'ינס ללא ליקרה. תכבסו לפני התפירה ותגהצו.
- מספריים לבד איכותיות (רבותי זה סיוט ובלתי אפשרי לגזור במספריים לא טובות. תשקיעו ותשמרו. לי יש מספרי בד בנות 6, 12 ו20 שנים...)
- חוט תפירה
- מכונת תפירה
- פרחים לקישוט הכיס
- רצועות – ממליצה על רצועות מוכנות בחנויות לאביזרי תפירה או רצועות של תריסים בחנות לחומרי בנין.
- סיכות תפירה
- נייר פרגמנט דק
- סרט מידה
- סרגל
דקה לפני שאתם כועסים, הולכים ואומרים דברים כמו אבל אנחנו בכלל לא יודעים וכו – אז כמה עצות מעשיות.
- אם לא בא לכם להתנסות על ג'ינס או להשקיע כסף אז תקחו סדין ישן ותשתמשו בו. שיא איכות הסביבה, וגם יכול להתקבל שיא היופי!
- אם אתם לא יודעים לתפור ואין לכם מכונת תפירה תכינו הכל ותגשו לתופרת שתעזור לכם בשמחה!
- אני לא יצרתי סגירה בתיק הזה וחסרה סגירה. ממליצה על תיק תק. אפשר לגשת לסנדלר ולבק שיעשה לכם. או לקנות בחנות לאביזרי תפירה.
הגזרה של התיק.
זה כל הקסם. הריבוע הקטן הזה שחסר בקצוות הוא כל הקסם. הוא הנפח של התיק.
את תהליך העבודה וההסבר תוכלו לקבל פה
תהנו. תיצרו ותאספו הרבה רגעים של שמחה!
להתראות בשבוע הבא.
